מקור השם מלטינית "Durius" שלעיתים נאמר כ"קשוח" לעיתים כ"חזק" תלוי בהקשרו וסיסמת המקום: "O Douro não se visita- Sente – se"
(את הדוארו לא מבקרים – מרגישים אותו) היא הסיסמא של בני המקום לכל האזור הרחב הזה.
הזהב הנוזלי של פורטוגל
בסיפורים של עמק הדוארו ידוע כאשר החיילים הבריטים התאהבו ביין והחליטו לייצא אותו גם אליהם, הצורך בייצוב היין במסע הארוך בים הביא אותם להוסיף ברנדי ליין המוכר של המקום ובכך לחזק אותו אפילו יותר ממה שהיה – יין הפורט הפורטוגזי הוא אחד האהובים בעולם.
בשנת 1756 המרקיז מפומבל הכריז על האזור כמוגן – הגנה רשמית על מקור הייצור (DOC), יין שחייב לעבור ביקורת במוסד עם הכי הרבה גאווה בפורטוגל – מוסד היין.
תושבי האזור בו ידועים בעבודה קשה, עמידות שטח, נדיבות לב.
הקרקע אומנם סלעית ותלולה וחום הקיץ שם יוקד, אבל על התושבים שחיים שם מדברים כמשפחה אחת גדולה בלב העמק – הכפר פייניהו, אזור בעל 700 תושבים שחיים 25 ק"מ בתוך הרי הדוארו ולהם מסורת מלאת שנים. "אני מדוארו" מהפך לביטוי שגור בפי המקומיים שעזבו לערים הגדולות כדי לסמל את מי שהם בחינוך, בתרבות, במסורת.
"קשוחים אך ישרים" נאמר עליהם בספירת השנים.
הם חוגגים בכל שנה את חג הבציר, בו פסטיבלים רבים במסורת דריכת הענבים בכרמים. המוזיקה שם נקראת פאדו רוראלי – שירים בעיקר על אהבה וגעגועים והלל לנהר. כחלק מהבידור המקומי הם יצרו במרוצת השנים את סירות "Barcos Rabelos" שהיו גרועות לדיג אך העבירו חביות ענק לנמלים בעיר הגדולה – פורטו.
פייניהו – נחשבת הלב הפועם של הדוארו, בה ניתן למצוא עד היום תחנת רכבת ישנה עם נוף אייקוני לנהר מהמאה ה-19 עטורה בקרמיקה כחול – לבן שמתארים את חיי הכפר המקומיים.
סיפור אהבתו של ז'ואאו
היו היה בחור עני מהדוארו שהתאהב בילדתו של בעל יקב עשיר שסירב בכל תוקף לקבל את אהבתם, הבחור נשבע לכבוש את לב הנהר עבורה, להוכיח שהוא ראוי לה! בנה סירה ושט בנהר לבדו עד פורטו, וחזר עם יין וכסף שמכר ממנו על רגליו – כהוכחה לאהבתו.
"יין עושים מאהבה – לא מענבים" אומרים בני המקום
בשנת 2001 אונסקו הכריז על "עמק הדוארו העליון" כאתר מורשת מוגן לעולם, משלב נוף תרבותי עוצר נשימה, שילוב בין ידי האדם לטבע הפראי ובעיקר שימור המסורת החקלאית.
נסענו לעמק בתקופה קצת קשוחה, ימים גשומים ונסיעה מרובה – עברנו ברגואה, אמרנטה, קלדש ועוד רבות בדרך, גם דרך כביש N222 האייקוני ובכל הזמן הזה טעמנו יין איכותי מאוד. ענבים טובים גם לא חסר, עגולים, גדולים, סימני הקרקע על פניהם.בנהר לקחנו הפלגה קלילה וראינו את הרכבת עוברת מהר, עולם שלם מתקיים לצד החיים עצמם, אבל פותח גישה אחרת ושונה מכל מה שידענו.
